בן חנינה ואברהם, נולד בחודש חשוון תש"ח (אוקטובר 1948), במוגדיר שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1954. יעקב גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1965 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס תותחני טנקים ונשלח לאחת מיחידות השריון בדרום. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו, אהב את החיים בצבא וקנה לו חברים רבים בין חיילי יחידתו.

בסוף נובמבר 1968 סיים את שירות החובה והשתחרר מצה"ל. הוא חזר למגדל-העמק והחל לעבוד כנגר וכברזלן. אז נשא לאישה את חברתו איריס ונולדו להם שני בנים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא יעקב להצטרף אל יחידת המילואים שלו. הוא לחם בקרבות הבלימה בסיני והגיע עד לאזור התעלה. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), בקרב שריון ליד גשר פירדאן, נפגע הטנק שלו והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במגדל העמק. השאיר אחריו אישה ושני בנים והורים.

משפחתו מספרת על הבחירה במנה זו:

יעקב אהב ללכת לחוף הים ולדוג דגים, משפחתו בחרה את המנה הזו מאחר והוא אהב לאכול דגים, בסיר ועל המנגל.