עוגיות הטחינה של אופק

אופק היה אדם מלא בשמחת חיים, חבר אמת, אוהב טיולים בארץ ובעולם והרפתקן.

ה"דבק" בין החברים ובכל מקום בו שהה הותיר חותם.

הוא היה אהוב על כולם. עם חיוך תמידי על הפנים. אוהב אדם וטבע, פטריוט, שאהב את העם והמדינה.

"התכלית שלי - עם ישראל" כך אמר לחברתו בשיחה.

אופק התגייס ליחידת אגוז ושירת בה ובחטיבת הקומנדו במגוון תפקידים.

היה מפקד צוות לוחמים, קצין מבצעים מיוחדים ביחידה ומפקד פלגה.

בתפקידו האחרון היה מפקד פלוגה בסיירת גולני.

ב- 7 באוקטובר נלחם בכפר עזה, נפצע וחזר באותו יום ללחימה עם יחידתו. המשיך להילחם בעזה עד למבצע חצי הצפון. שם פיקד על לוחמי הסיירת בלחימה בלבנון.

בנאומו האחרון לחיילי אגוז אמר: "ואני ניצב בך ראש למגינייך" . אופק האמין בדוגמה אישית ועשה כל מה שדרש מחייליו. אמר וכך עשה. היה תמיד בראש הכוח הלוחם וכך נפל.

אופק נפל בערב חג  סוכות י"ד בתשרי, תשפ"ה, בקרב גבורה בהתקלות עם מחבלים בזמן שהוא מוביל את פקודיו בלחימה. עמו נפלו 4 לוחמים נוספים מהסיירת.

בן 24 בנופלו. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

אימו מספרת על המנה שאהב ״אילו עוגיות שאופק אהב במיוחד. כל פעם שהיה יוצא עם חבריו לטיול או לפק"ל קפה באזור מגורנו היה מצטייד בעוגיות הטעימו הללו ומכבד את כל חבריו. כיום אנו שותים קפה ואוכלים את העוגיות הללו במצפה שהקמנו לזכרו״.