עוגת הגבינה של סבתא

יהונתן נולד בירושלים בה׳ באייר תשנ״ה, יום הקמת המדינה ומסר את נפשו למענה.

יוני למד בתלמוד תורה מורשה, בישיבה התיכונית נתיב מאיר ולאחריה בישיבת שבי חברון. התגייס לשירות מלא בחיל השריון ולאחר הצבא היה סטודנט לפיזיותרפיה באוניברסיטת אריאל.

יוני היה נשמה של חסד ללא גבולות. במשך שנים התנדב בעמותות שונות בניהם בארגון עלה, ידידים, אבקת אור, ונהג ביד שרה ואופני טנדם עם עיוורים והכל בשקט ובצניעות. בליבו הטוב היה נכון תמיד לעזור לכל אחד, בכל שעה ולכל צורך במעשה, בדיבור ובהקשבה מלאה. 

יוני אהב את החיבור לטבע ולשקט אך גם את האקסטרים, הרבה לטייל עם חברים בארץ ובעולם, הדריך טיולי סנפלינג והיה מטפס קירות מושבע. 

יוני היה איש של אמת, כל חייו חיפש את החיבור הפנימי והדיוק העצמי בעבודת ה׳ ובכל עניין מתוך כנות ויושר.

עם פרוץ המלחמה הוקפץ לדרום והיה בין הראשונים שנכנסו לעזה. לפני הכניסה כתב לעצמו ״צמאה נפשי לאלוקים לקל חי מתי אבוא ואראה פני אלוקים. בשם עם ישראל אני יוצא למלחמת הקיום של הים היהודי. שמע ישראל ה׳ אלוהינו ה׳ אחד״

יוני היה לוחם בפלוגת זעם של חיל השריון. נהרג בקרב בצפון רצועת עזה, בי״ח חשוון תשפ״ד, בן 28 בנופלו. הותיר אחריו הורים, שישה אחים ואחיות, ואינספור חברי נפש.

יהונתן אהב לאכול את עוגת הגבינה שהייתה אופה לו סבתו.