אורי ג'רבי תמיד היה מוקף בחברים, תמיד מחייך ועושה בדיחות. 

אורי היה החבר הכי טוב של כל אחד מהקרובים אליו, הוא שיחק כשחקן טניס תחרותי ולאחר מכן עבר לקבוצת כושר קרבי ״חמש אצבעות״.
אורי ניצל כל רגע בחיים, תמיד שולף איזה משפט מוטיבציה שנותן לכולם כוח לשאוף גבוה.
אורי שירת בסיירת גבעתי בתור צלף, נפטר מפצעיו לאחר שנפצע קשה בפעילות מבצעית בחאן יונס ב18.1.24, בן 20 במותו.
משפחתו החליטה לתרום את איבריו. הכליה שלו הצילה ילדה בת 6 והכבד הציל תינוק בן חצי שנה.

אחותו מספרת: כל פעם שאורי חזר הביתה מהצבא אמא הייתה מכינה לו מלבי, היא לעולם לא פספסה את זה ואורי תמיד חיכה לחזור הביתה בשביל לאכול את המלבי המפורסם שלה. זה היה הקינוח היחיד שאורי אהב.