אלון בנם של סימה ואברהם, נולד ביום י"ב בסיוון התשמ"ט (15.06.1989).
אח לרותם וזיו, ובעלה של מור.
אלון היה ספורטאי בנשמה ואהב במיוחד כדורגל. סיים מצטיין נשיא בתואר ראשון בהוראת חינוך גופני בוינגייט. 
הוא היה מורה לחינוך גופני בבית ספר ראשונים בבת ים. ומאמן במחלקת הנוער בהפועל תל אביב.
אלון היה מצטיין בכל תחום בחייו, אדם צנוע, סבלני, טהור, עם לב רחב וכבוד לאחר. בעל אוהב ובן דואג שעוזר להוריו.
אלון השפיע על כל אדם שפגש בדרכו והפיץ סביבו אור, והיום כשהוא איננו כאן משפחתו ממשיכה לשמוע מכל מי שהכיר את אלון את המשפט, ״הלוואי ובכל אחד מאיתנו היה קצת מאלון שמלי״
הספורט היה חייו, החינוך בנפשו ובליבו היו בני אדם.

במהלך חופשת סוכות התשפ"ד יצאו אלון ומור לטיול מאורגן במצרים יחד עם עוד 14 ישראלים. 

ב 8 באוקטובר 2023, בעקבות המלחמה שפרצה יום קודם, מאבטח מצרי של אתר התיירות ׳עמודי פומפיוס׳, 
שלף את נשקו והתחיל לירות בקבוצת התיירים הישראלים. 

אלון נרצח ומור אישתו נכחה במקום, עמדה ליד המחבל, אך המחבל לא ירה בה.

בן 34 בנופלו.
חוץ מאלון נרצחו עוד שניים מהקבוצה. משפחתו של אלון משתפת בכאב כי הרוצח שנתפס טרם נשפט.

משפחתו של אלון מספרת: ״אלון מאוד אהב אוכל, בשבילו כל ארוחה הייתה בילוי. 
עלי גפן זהו אחד המאכלים האהובים עליו במיוחד. במיוחד אלו שנעשים בעבודת יד. 
אלון מאוד אהב את העלי גפן של אמא שלו, הוא נהג לומר שזה כמו גרעינים ואי אפשר להפסיק לאכול. 
למי שלא מיומן, עלי גפן דורשים הרבה מאמץ, כי מכינים אותם אחד אחד וצריך להיות מדוייקים ומסודרים. את הסיר שבתמונה אלון הכין עם המון אהבה (ובעזרתו של אחיו רותם) לאישתו מור ביום הנישואים הראשון שלהם״.