דרור בן 29, גדל ביישוב צורית במשגב, היה חבלן ביחידה המיוחדת ללוחמה בטרור (ימ"מ).

דרור היה אדם אהוב, מוקף חברים וכישרון. חבר שתמיד נמצא ונותן כתף עוד לפני שביקשו. 

את כליל אהובתו הכיר מגיל צעיר וכבר בכיתה ח׳ הצהיר שתהיה אשתו. לאחר 14 שנים של אהבה גדולה הם התחתנו על חוף הים, יחד הביאו לעולם את ארז.

לאחר שחרורו מהצבא חיפש מקום עם עשייה ומשמעות, בו יוכל לתרום לבטחון המדינה. הוא בחר להתגייס לימ״מ. 

ב7 לאוקטובר, דרור לחם עם חבריו לצוות מול עשרות מחבלים. בידיים חשופות פירק מטען גדול והציל רבים.

 הוא נפל בקרב בצומת שער הנגב, תוך שפעל בעוז ובחירוף נפש בחזית הלחימה מול האויב.

דרור הותיר אחריו את אשתו כליל, תינוק מתוק ארז, הורים ושני אחים. בן 29 במותו. 

דרור אהב המון מאכלים מתוחכמים ומיוחדים, אבל הכי הוא אהב מאכלים שהסבתות היו מכינות לו כשהוא היה קטן.

המתכון לכריכים של סבתא אסתי, שבמשפחתו קוראים להם ״החיילים״ מכירים במשפחה כולה והם אהובים במיוחד. 

חותכים לקטן ואוכלים בביס אחד.

גם כשגדל, היה דרור מכין לעצמו לארוחת בוקר את הכריכים הללו.